מידע בנושא ירושת משק חקלאי

בפרשת השבוע "תולדות" אנו פוגשים את יעקב ועשו, תאומים שנולדו ליצחק ורבקה, שונים באופיים ובטבעם, אחד איש תם יושב אוהלים והשני איש של תאוות יודע ציד. עשו שב מהקרב רעב ורואה את אחיו מכין תבשיל, הוא מוכר ליעקב את הבכורה "בנזיד עדשים" ומשם למעשה הכל התחיל, השנאה בין יעקב לעשיו על "משפט הבכורה". למרות שעשו מכר ליעקב את הבכורה בהסכמה מלאה, הוא צועק צעקה גדולה ומרה כאשר התגלה לו שאביו יצחק ברך את יעקב בברכות של שפע והמשכיות בעוד עשיו הוא האח הבכור.

יש כאן סיפור על קנאה בין אחים ועל שנאה עצומה שקרו בגלל "ירושה"!

ידוע כי מחלוקות בין יורשים על עיזבון ההורים קיימות בכל מגזר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" ו"אוהב כסף לא ישבע כסף", אך במגזר החקלאי כאשר ההורים מבקשים להוריש נחלה או משק עזר, נכסים בהם ניתן לבנות מספר בתים ולפצל מגרשים או כאשר הורים מאפשרים לילד לבנות בית ולפצל מגרש או נותנים לילד כסף ולאחרים לא או כל מהלך אחר שהורים עושים מרצון טוב, מאהבה בכדי לסייע ולתמוך, כל אלו יכולים להתפרש אצל הילדים כאפליה ומשם הדרך קצרה למלחמות ירושה קשות ואכזריות עוד בחיי ההורים ואף אחריהם.

מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגש של "קנאה" המקנן בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.

מנהל התכנון מקדם בימים אלה תכנית להגדלת מספר יחידות הדיור בכל סוגי ההתיישבות במרחב הכפרי.  

זכויות הבנייה במושבים ובקיבוצים יגדלו מעבר למגבלות לוח 2 בתמ"א 35, כך שתתאפשר פוטנציאלית בנייה של מאות אלפי יחידות דיור חדשות בארץ, במרחב הכפרי.

על פי המוצע ע"י מנהל התכנון, תיקון זה נעשה על מנת לעודד צמיחה דמוגרפית שתאפשר גם קיומו של מרחב כפרי וזאת בשל חשש שמפאת הליכי פיתוח מואץ במדינה, מבנה המושבים וקיבוצים לא ישרוד. האמנם?

בימים אלה, מקודם תיקון מספר 5 של תמ"א 35 אשר מתייחס למרחב הכפרי.

ערב פסח תשפ"ד המדינה נמצאת בטלטלה קשה במפנים ומבחוץ וכל אחד מאיתנו נדרש לחשיבה מחדש כיצד לצאת מהשעבוד הפנימי בכדי להשיב את עם ישראל לאחדות ולחרות.

במגזר החקלאי אנו עוסקים רבות בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל ובניסיונות שלנו לצאת מהשעבוד רב השנים להחלטות אנכרוניסטיות שאין להן כל תכלית בנחלה של שנת 2024.

רמ"י היא הזרוע המבצעת של מועצת מקרקעי ישראל. רמ"י היא זו שמכתיבה את סדר היום בהיותה הגוף המתכנן, המחוקק, השופט והמבצע ואפילו "התליין". החלטות רבות השתנו ובוטלו במהלך השנים כאשר הסתבר לרמ"י כי הן לא יכולות להתקיים במציאות המשפטית המתפתחת כפי שקיבלה ביטוי בהחלטות ממשלה, בחוקים ובפסקי דין של בתי המשפט השונים.

אנו סבורים כי אופן הפעילות של רמ"י במהלך שלוש העשורים האחרונים כלפי ההתיישבות הוא שגוי וגורם נזק כלכלי כבד למדינה בכלל ולחברי המושבים והקיבוצים בפרט.

אנו מבקשים להציג את "נושאי הליבה" שבגין חלקם הוגשו עתירות לבית המשפט וכן עתירות שעומדות "בקנה" טרם הגשה ואלו שנמצאים בתהליכי עבודה מול רמ"י. מדובר בנושאים שההחלטות בגינם ישפיעו על המגזר החקלאי באופן המשמעותי ביותר שכן חלקן הגדול תוקף ישירות את "משטר הנחלות" שהחל בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965 ומבקש לבטלו לאלתר.

ההחלטות ההיסטוריות של רמ"י שחלות על "הנחלה המשפחתית", הקנו לבעלי הנחלות את האפשרות לבנות בית מגורים ראשי ובית שני עבור "דור ההמשך". כיום לאחר אישור תוכניות חדשות קיימים מושבים בהם ניתן לבנות בית שלישי ואף במקרים מסוימים בית רביעי.  את המגרש עליו בנויות כל אחת מהיחידות ניתן לפצל ולמכור או לרשום ע"ש אחד הילדים או ע"ש בעלי הנחלה ובלבד שבנחלה יוותר בית מגורים ראשי אליו יוצמדו זכויות בניה בסך מינימאלי של 160 מ"ר.

למרבה הצער, הזכות שניתנה לבעלי הנחלות לבנות בית שני עבור אחד הילדים הופכת פעמים רבות לאירוע טראגי שמייצר מחלוקות בין הילדים עוד בחיי ההורים וכתוצאה מכך למחלוקת בין   הילדים להורים וכן אחרי ההורים נגרמים מאבקים בין היורשים.
הבעיה נובעת מכך שבעבר לא היה נהוג לערוך "הסכמים משפחתיים", הסכמי ממון וצוואות שמסדירים את הזכויות בחיי ההורים ואחריהם. בתי המשפט נתנו את דעתם בעניין זה והבהירו כי יש לערוך הסכם שמסדיר את הזכויות בין ההורים לילדים בעת בניית בית בנחלה וכן כאשר ממנים "בן ממשיך" (במושב סוכנותי) שבונה בית בנחלה בכדי להבהיר את רצון ההורים.

ברשימה זו אני מבקש להתייחס לאחת הסוגיות המרכזיות שעולה במסגרת הדיונים שאנו עורכים עם הורים בטרם עריכת צוואה והיא - רישום ההנחלה ע"ש אחד היורשים וביצוע פיצול של מגרש אחד או יותר מהנחלה ורישום ע"ש היורשים. לצערי, ההתייחסות לתהליך העברת הזכויות וביצוע הליך הפיצול ורישום הזכויות, אינו מקבל ביטוי נכון בצוואות רבות שמגיעות אלינו להליכי גישור, לאחר שהיורשים מצאו עצמם בפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, בכדי לקבל סעד שיאפשר להוציא לפעול צוואות שנערכו באופן שאינו מתיישב עם החלטות רמ"י, החלטות תכנוניות, שיקולי מס ושיקולים כלכליים.

חבר אגודת פעמי תש"ז (להלן: "המערער") הגיש ביום 13.12.2022 תביעה לחייב את האגודה החקלאית והקהילתית (להלן: "המשיבים") להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת נגזל ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

תמ"ש(משפחה)(אשדוד) 31712-07-20 ש'. נגד ש', פס״ד מיום 23/08/23

אדם נפטר ובת זוגתו תובעת זכויות על המשק החקלאי שלו, עד כאן זה נשמע הגיוני ורגיל. אך, מה הדין במצב בו הזוג התחתן רק כחמישה שבועות בטרם נפטר האדם ממחלה סופנית?

עניין זה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שם השופטת קבעה פסיקה מהפכנית בשאלה למי מגיעות הזכויות במשק. מה פסק בית המשפט והדרכים בהן ניתן להגן על עצמנו ועל הרכוש שלנו בעת נישואים בפעם השנייה, כל זה בכתבה. 

במקרה הנדון, בני זוג שהיו בעלי זכויות של ברי רשות במשק חקלאי התגרשו. בהסכם הגירושין, הסכימו בניהם כי הזכויות בנחלה יישארו רק שלו ואילו בת הזוג, ויתרה על זכויותיה.

בפועל, לא שונה הרישום בפנקסי המקרקעין, אך הוא התגורר שם לבדו ועבד במשק בעבודה חקלאית.

במרוצת השנים, הכיר בת זוג חדשה והם קיימו זוגיות אך, גרו בנפרד. הם אף ערכו הסכם ממון לפיו תהיה בניהם הפרדה רכושית מלאה על כל הרכוש העכשווי והעתידי שיצבור כל אחד מהם. בהסכם אף נכתב שאם הוא ילך לעולמו, בת זוגתו תצטרך לעזוב את המשק תוך 90 יום ולמסרו ליורשיו.

הוא אפילו כתב צוואה שם הורה על מכירת הזכויות במשק ועל דרך חלוקת הכספים.

לאחר שחלה במחלה סופנית, בת הזוג עברה לגור עמו במשק במשך כשנתיים והם התחתנו כחמישה שבועות בלבד לפני מותו.

כעת, מצד אחד בת הזוג הנוכחית טוענת לזכויות במשק ומהצד השני, גרושתו וילדיו טוענים גם הם לזכויות ומבקשים צו לסילוק ידה של בת הזוג מהמשק.

תמ״ש (רשל״צ) 5882-03-11 פלונית ואח׳ נ׳ מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח׳, פס״ד מיום 12/04/17

הורים מנוחים ל-9 הותירו נחלה אשר לא מתקיימת בה פעילות חקלאית כבר שנים רבות, ההורים לא העבירו את זכויותיהם בנחלה במהלך חייהם ואף לא רשמו בן ממשיך. לאחר פטירת ההורים כל אחד מתשעת האחים ירש חלק שווה מהעזבון. הנתבע 1 חי במשך כל חייו במשק גם לאחר פטירת הוריו, הוא הקים שם משפחה יחד עם הנתבעת 2 וגידל שם את ילדיו. במהלך 14 שנים התובעים- אחיו של הנתבע דרשו ממנו לפצות אותם על חלקיהם בנחלה או לחלופין למכור את הנחלה ולחלק את התמורה. הנתבע 1 לא נענע לדרישותיהם.

שווי ה"ברוטו" של הזכויות במשק עומד על סך של כ-4,300,000 ש"ח. לאחר תשלומים צפויים ומיסים שווי ה"נטו" של הזכויות במשק עומד על כ- 1,870,000.

תמש (י-ם) 12739-11-18 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 09/11/22

קבלת זכויות הנחלה בהורשה אינה פעולה המקימה חבות במע"מ.

השאלה היא האם יחול מע"מ במכירתה ובאילו תנאים.

כאשר יורש  מוכר את הנחלה שקיבל בירושה יחול מע"מ עפ"י מעמדו של היורש.

במידה וביום מכירת הזכויות היורש אינו מוגדר כ"עוסק" לפי חוק מע"מ ביחס לפעילותו בנחלה במשק החקלאי שהתקבלה בהורשה  הרי שאין לחייב את המכירה במע"מ .

רבים מאיתנו ערכנו או נערוך צוואה בשלב מסוים בחיינו.

אנשים עורכים צוואה אשר תיכנס לשימוש בעתיד וממשיכים בחייהם - צוברים ומוכרים נכסים ולעיתים יוצרים או מנתקים קשרים עם אנשים וקרובים.

השאלה היא, מה קורה במצב בו נסיבות חייו של אדם משתנות כמעט מן הקצה אל הקצה בין מועד עריכת הצוואה לבין המועד בו צריכים לממשה ואותו אדם לא ערך צוואה חדשה?

האם יש לאשר את הצוואה בכל מחיר או שמא, ניתן בנסיבות מסוימות לקבוע כי היא נשתכחה על אותו אדם ולבטלה?

בעלי נחלות רבים, רוצים לנצל את שטח הנחלה ולבנות כמה בתי מגורים על מנת לאפשר לילדיהם ולבני משפחתם להתגורר בשטח הנחלה או להשתמש בה לצורך חקלאי (בהווה ובעתיד). ברוב המכריע של המקרים הדבר נעשה תוך הבטחות והסכמות בעל פה בין בני המשפחה, אשר יכולות להיות בתוקף במשך שנים רבות.

על פי נוהל של רשות מקרקעי ישראל, מגורים של שני אחים או יותר בשטח נחלה חקלאית לאחר פטירת הוריהם, מהווה הפרה של הסכם החכירה. קיים נוהל שניתן לבצע אשר כרוך בבירוקרטיה ועלויות גבוהות על מנת להכשיר את המגורים המשותפים. בנוסף, על מנת לבנות יותר מבית מגורים אחד בשטח נחלה, יש לבצע חלוקה של השטח (פרצלציה) או לרכוש הקרקע מרשות מקרקעי ישראל, הליך שגם הוא מגיע לעלויות של מיליוני שקלים. 

אנו שומעים על סכסוכים רבים בין אחים אשר מגיעים לבית המשפט בהקשר זה בנושאים מגוונים- החל מסכסוכים על אופן חלוקת תשלומי ההיטלים והמיסים בין האחים ועד לסכסוכים בבקשה להורות לבן משפחה להתפנות משטח הנחלה. המשותף לכל הסכסוכים האלה הוא שמכולם כל משפחה רוצה להימנע ושמרובם ניתן להימנע בפשטות.  

בכתבה זו, יוצגו שני מקרים דומים אשר בכל אחד מהם, הכריע בית המשפט באופן שונה, בין היתר בגלל הפרקטיקה של הסכמות בעל פה ואי הסדרת היחסים בכתב.